מריסאת נ' הנסון מוצרי מחצבה (ישראל) בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובע (להלן – העובד) להוצאת נספח 3 מתצהירה של עדת המשיבה (להלן –המעסיקה) מהטעם כי הנספח האמור לא צוין בהליך גילוי המסמכים.

1.עניינה של תביעה זו בזכאותו של התובע לזכויות שונות במועד סיום עבודתו, בין השאר להשלמת פיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום ענפי, קרן השתלמות והפרשים בגין הודעה מוקדמת בהתייחס לטענת העובד כי על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף הבניה. עוד עותר העובד לחיוב המעסיקה בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין , לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, ולהפרשי דמי הבראה וחופשה.

2.ביום 2.2.14 התקיים דיון מוקדם בהליך ובמסגרתו ניתנה החלטה לפיה ניתן צו גילוי ועיון כללי במסמכים, וכל צד נדרש לגלות לרעהו בתצהיר, עד ליום 2.3.14, "את כל המסמכים שיש בידו והם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בתיק זה".

3.בבקשה נטען כי נספח 3 לתצהירה של עדת המעסיקה, הגב' תמי חביב, כולל גליונות נוכחות של העובד לשנת העבודה האחרונה, וכי מסמכים אלה לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים המקדמי, ולא נכללו ברשימת המסמכים לגביהם הצהירה המעסיקה כי הם ברשותה וכי בכוונתה להסתמך עליהם במסגרת הגנתה. בנסיבות אלה, טוען העובד, הצגתם בשלב זה מנוגדת לרציונל העומד בבסיס הליך הגילוי והעיון כמו גם בניגוד לאמור בתקנה 29(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, וכי יש בהצגתם בשלב זה משום "נזק ראייתי" לעובד שכן נגזלת ממנו האפשרות להתייחס למסמכים אלה במסגרת תצהירו, שהוגש זה מכבר, ולנסות להפריכם.

4.בתגובתה מסכימה המעסיקה כי דו"חות הנוכחות אכן לא צוינו ברשימת גילוי המסמכים (שהועברה בין הצדדים שלא על דרך של תצהיר), אלא שבאותו מסמך ציינה המעסיקה כי היא שומרת על זכותה לגלות מסמכים חדשים ככל שיגיעו לידיה. בשלב מאוחר יותר, טוענת המעסיקה, גילתה נתונים נוספים שלא היו בתיקו האישי של העובד אלא נשלפו מהמערכת הממוחשבת של המעסיקה.

בתגובה נטען כי בתי הדין מאפשרים גילוי מסמכים נוספים לאחר השלמת שלב הגילוי והעיון, כי אין תחולה לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין גילוי המסמכים וכי לעובד לא ייגרם כל נזק ראייתי שכן המעסיקה לא תתנגד להגשת תצהיר משלים מטעמו.

לתגובת המעסיקה לא צורף תצהיר באשר לעובדות הנטענות בו.

5.בנסיבות המקרה כאן, אין מחלוקת כי דו"חות הנוכחות הם בגדר מסמכים רלוונטיים וכי המעסיקה לא ציינה כי הם קיימים בידיה בשלב הגילוי והעיון במסמכים. משמע, המעסיקה לא פעלה בהתאם לאמור בהחלטת בית הדין מיום 2.2.14. באשר לנסיבות גילוי דו"חות הנוכחות על-ידי המעסיקה בשלב מאוחר יותר אין כל פירוט בתגובתה ולא הוגש תצהיר התומך בטענות העובדתיות בעניין זה.

6.תכליתו של שלב הגילוי והעיון במסמכים הוא לאפשר דיון "בקלפים גלויים", כך שכל צד יקבל מידע על מסמכי יריבו ויכין עצמו כראוי לשמיעת העדויות.

בשאלת אפשרות הצגתם של מסמכים שלא נזכרו בהליך הגילוי והעיון יש לבחון את האינטרסים הבאים: מצד אחד – ניהול ההליך בדרך מתוקנת, בהתאם להחלטות שניתנו ותוך שמירה על עיקרון ה"קלפים הגלויים", ומצד שני – אינטרס בירור האמת. שקילת האינטרסים האמורים תיערך בין השאר בהתייחס לשאלה אם קיימת הצדקה לאי גילוי המסמכים בשלב המוקדם, מה חשיבות המסמכים והאם יש בגילויים משום חשיפת האמת.

בע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) - יגאל אורמן, (4.4.13) נפסק כי:

"בבואנו לבחון מקרה פרטני בו מתחרים אינטרסים לכאורה נוגדים: מחד גיסא אינטרס בירור האמת, ומאידך גיסא האינטרס של הצד שכנגד ושל הציבור בקיום הליך המשפטי כתיקונו, שומה על בית הדין לבחון, בין היתר, האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי, והאם הסטיה מהכללים היתה אך פרי שגיאה או רשלנות של בעל הדין או שמא ביטוי של זלזול מצידו בהליך המשפטי. בית הדין צריך לאזן בין האינטרסים הנוגדים בכל מקרה לפי נסיבותיו הוא"

7.לעניין זה ניתן אף ללמוד מהוראת מהוראת תקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שעניינה הפרת צו לגילוי מסמכים, הקובעת כי:

"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים."

משמע, גם לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המחמירות יותר מאלה הנהוגות בבתי הדין לעבודה לעניין דרך ניהול ההליך, ניתן להגיש מסמכים שלא גולו במסגרת הליך הגילוי כראיה, לאחר שניתנה רשות מתאימה.

8.כאמור, המסמכים נשוא הבקשה נוגעים באופן ישיר לשאלת זכאותו של העובד לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, והם לכן מסמכים רלוונטיים שיש בהצגתם כדי לסייע לבירור העובדות לאשורן, ולפיכך אין מקום להורות על הוצאתם מתצהירי הנתבעת.

כדי לצמצם את מחירה של סטיית המעסיקה מהכלל בדבר גילוי מלוא הרלוונטיים שבמועד שנקבע בהחלטת בית הדין – יש מקום לאפשר לעובד להגיש תצהיר משלים מטעמו.

9.לאור האמור, הבקשה נדחית.

התובע יהיה רשאי להגיש תצהיר משלים מטעמו ובהתייחס לאמור בנספח 3 לתצהיר הגב' חביב מטעם הנתבעת, וזאת תוך 30 ימים מהיום.